יפוי כוח מתמשך-  למצבים של אי-יכולת לקבל החלטות בעתיד

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18), שמבין את משמעותו של ייפוי הכוח ותוצאותיו, לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, למשל עקב מחלת זקנה (כמו דמנציה), מוגבלות שכלית, מוגבלות נפשית וכיו"ב.

מטרת ייפוי הכוח היא לאפשר לאדם להפקיד את קבלת ההחלטות בעניינו בידי אדם אחד או יותר שהוא סומך עליהם (מיופה כוח). 

בקצרה מהו יפויי כוח מתמשך?

• כל אדם המעוניין לקבוע מראש מי יקבל בשמו החלטות בעתיד או אלו החלטות יתקבלו בשמו בעתיד כשלא יוכל לקבלן בעצמו, יכול לחתום על יפויי כוח מתמשך.

• במסגרת ייפוי הכוח יכול אותו אדם לקבוע מראש הנחיות למיופה הכוח כיצד לנהוג ואילו החלטות לקבל והוא יכול גם להשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת המלא בקבלת ההחלטות.

• בייפוי הכוח יפרט האדם באיזה עניין מוסמך מיופה הכוח לפעול בשמו (עניינים רכושיים, עניינים אישיים לא כולל עניינים רפואיים, ועניינים רפואיים).

• בנוסף, יכול האדם לכלול הנחיות מקדימות לזמן שייפוי הכוח ייכנס לתוקף ולעניין פקיעתו. אדם רשאי לקבוע בייפוי הכוח הוראות לעניין פקיעת תוקפו של ייפוי הכוח, לרבות מועד פקיעתו, אפילו אם לא הופעל עדיין.

• את ייפוי הכוח המתמשך רשאי לערוך רק עורך דין אשר עבר הכשרה מיוחדת.

מהרו לחתום עכשיו על יפויי כוח מתמשך שכן הזכאות לחתימה מותנית בכך שאותו אדם מבין מה המשמעות של מתן ייפוי כוח מתמשך, מה מטרותיו ומה תוצאותיו. במקרה של אי מסוגלות להבין את המשמעויות לא ניתן יהיה לחתום ובמקרה שכזה יהא על בני המשפחה לפעול למינוי אפוטרופוס בבית משפט לעינייני משפחה, הליך ארוך יותר, לעיתים תלוי התנגדויות ומצריך ליווי עורך דין בבית המשפט.

צוואות-

ניתן לערוך 4 סוגי צוואות:

צוואה בכתב יד - על הצוואה להיות כתובה בכתב ידו של המצווה, בציון תאריך וחתומה על ידי המצווה.

צוואה בעדים - צוואה בכתב, בפני 2 עדים שיאשרו באותו מעמד, בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם בפניהם. העדים צריכים להיות בגירים וכשירים ואסור להם להיות נהנים מהצוואה. 

צוואה בפני רשות - אדם יכול לצוות בפני רשות (הרשם לענייני ירושה או דיין של בית-דין דתי או שופט או רשם של בית-משפט או נוטריון), הרשות מאשרת על פני הצוואה שהיא נאמרה לה או הוגשה לה, היא מעלה את הצוואה על הכתב, המצווה מצהיר שזוהי צוואתו והמצווה חותם עליה.

צוואת שכיב מרע - צוואה של אדם שנוטה למות. במידה שאדם אכן על ערש דווי או שהוא רואה את עצמו בנסיבות המצדיקות זאת אל מול פני המוות, הוא רשאי לצוות את צוואתו בעל-פה בפני שני עדים.

גם צוואה שנערכה באחת מארבע הצורות המפורטות לעיל, יכול שיהיו בה פגמים מהותיים הפוסלים את הצוואה. פגמים הנובעים מנסיבות עריכת הצוואה, פגמים בכשירות המצווה, פגמים צורניים או פגם בהוראה מהוראות הצוואה. במקרה בה מתגלים פגמים, קרי, הצוואה אינה צוואה כדין, לא ניתן לקיימה, ומכאן שרכושו של המנוח יחולק בהתאם לדין הירושה ובניגוד לרצונו.

הכנת צוואה חשובה לאדם אשר בכוונתו לתכנן את חלוקת ממונו באופן בו הנו מעוניין כי צאצאיו בן/בת הזוג לא יריבו ובמקרה בו מדובר בפרק ב' בחיים המשותפים.

בנוסף לעריכת הצוואות ניתן להגיש באמצעות המשרד בקשה לצו קיום צוואה או בקשה לצו ירושה.

פנו עוד היום למשרד להכנת צוואה או להגשת בקשה לצו קיום צוואה או צו ירושה.

הפחתת מס-

גם כשרוכשים דירה , יש לתכנן את היבטי המס, נקבעו בחוק מקרים בהם החייב יהיה פטור ממס וכן מקרים בהם החייב יחויב במס חלקי, בהתאם לקבוע בחוק ניתן למצוא דרך לחסוך את המס.

פריסת מס שבח-

היתרון בחישוב מס שבח בפריסה הוא משמעותי יותר ככל שהמדובר במוכר שגילו הוא מעל 60 או במוכר שבמס השולי החל על הכנסותיו הוא נמוך לעומת מדרגת המס הגבוהה ביותר ו/ עפ"י הוראות סעיף 48ב לחוק מיסוי מקרקעין נקבע כי השבח הוא הכנסה החייבת במס הכנסה, וזאת לעניין שיעורי המס והזיכויים ממנו בלבד.

דחיית מס-

הידעת שניתן לייצור דחיית מס לרוכש בכל אחד מהמקרים המפורטים מטה. 

א. הפטורים המפורטים להלן מהווים למעשה דחיית מס עד למכירת הזכות ע”י הרוכש:

העברת זכות במקרקעין ללא תמורה למדינה, לרשות מקומית, לקרן קיימת לישראל או לקרן היסוד פטורות ממס שבח (סעיף 60 לחוק).

חלוקת העזבון בין היורשים, הינה פעולה שרצוי מאוד להימנע ממנה בטרם חשיבה רחבה על מכלול ההשלכות הכרוכות בה.

אין בקביעת חלקו של יורש בעזבון  לקבוע את אופן חלוקת העזבון והדבר נתון לשיקול דעת היורשים עצמם. כאשר היורשים חפצים לבצע חלוקה שונה של העזבון, הדבר אפשרי, בכפוף לעמידה ברורה במספר תנאים .

הסיבה המרכזית שיורשים יחפצו לפעול לעריכת הסכם חלוקת עיזבון, תלויה לרוב בשיקולי מיסוי ובעיקר מיסוי מקרקעין. 

כל שהפעולה תעשה במסגרת הסכם לחלוקת עיזבון – ניתן יהיה לראות בהעברת נכס המקרקעין לאחד היורשים, כחלק מהליך ההורשה וכפעולה שאינה נחשבת לעסקה במקרקעין.

חשוב מאוד, להמנע מכל חלוקה של עיזבון, במצבים בהם מעוניינים לערוך הסכם בין יורשים לחלוקת העזבון. כאשר מבוצעת חלוקה חלקית של העיזבון, ניתן לראות בהסכם החלוקה – כסוג של הסכם בין בעלי נכסים ולא כהסכם ראשוני לחלוקה, דבר שיכול למנוע את כל היתרונות המיסויים של הסכם שכזה.

מהו הסכם חלוקת עיזבון?

בעת קבלת נכסי מקרקעין בירושה, יש חשיבות רבה לאופן חלוקת הנכסים בין היורשים. החשיבות נובעת לא מעצם חלוקת הנכסים, אלא מרצונם של היורשים למכור ולממש את הנכסים בעתיד, בצורה חופשית ככל האפשר, ולשלם כמה שפחות מס.

החוק איננו מתייחס להורשה כעסקת מקרקעין החייבת במס (חוק מס עזבון בוטל בשנת 1981) ומכאן גם אין בכלל צורך להמציא אישורים מרשות המסים על מנת להעביר בעלות על שמם של היורשים.

מעבר לכך היורשים אינם צריכים לדווח לשלטונות מיסוי מקרקעין על רישום הבעלות בנכסים שקיבלו בירושה של שמם.

היורשים יצטרכו להמציא לרשות המסים מסמכים בדבר קבלת הנכס בירושה, רק כאשר ירצו למכור אותו.

באופן עקרוני, חלוקת מקרקעין בין שותפים, כמו גם בין יורשים, הינה עסקת חליפין המהווה אירוע מס לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק"). אולם בסעיף 5(ג)(4) לחוק קבע המחוקק שלא יראו את החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים כמכירה לעניין החוק, ובלבד שבמסגרת אותה חלוקה לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף, שאינו נכס שנמנה עם נכסי העיזבון.

הוראות סעיף 5(ג)(4) לחוק מעוררות שאלות פרשניות סבוכות ומורכבות כגון מה יחשב לחלוקה ראשונה? מהו המועד שבו החלוקה הראשונה הסתיימה? מהו היקף נכסי העיזבון? וכיו"ב.

פעולת הורשה, אינה נחשבת כעסקה במקרקעין, ולפיכך אף הליכי העברה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון – נחשב לחלק מהליך ההורשה ואינו חייב בכל מס.

הסכם חלוקת עזבון יכלול את הפרטים הבאים:

זהות הצדדים להסכם – צדדים להסכם החלוקה יכולים להיות רק היורשים, בין אלו על פי דין ובין המפורטים בצוואה. קרובים אחרים אינם יכולים להיות צד להסכם.

הצדדים להסכם יכולים להיות גם חלק מהיורשים ואין חובה כי כל היורשים יהיו צד לו.

מהות ההסכם – ההסכם יכול להתייחס לעיזבון כולו או לחלקו. אין חובה שההסכם יתייחס לעיזבון כולו.

הצעת הסכם חלוקה – כאשר קיים מנהל עיזבון, רשאי הוא אף בהעדר הסכמה של כל היורשים, להציע לבית המשפט הסכם חלוקה ובית המשפט יכול לאשרו.

הצורך באישור ההסכם – אין כל חובה לאשר הסכם בין יורשים בבית המשפט ותוקפו הוא עם חתימתו, למעט לצורך רישום במשרדי רישום המקרקעין שאז נדרשים מסמכים נוספים.

את ההסכם מצרפים לצו ירושה או צו קיום צוואה לכל גורם אשר אמור לפעול על פי הצו - והוא מהווה חלק מהוראות חלוקת העיזבון.

הערה:רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.

אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

בבעלותכם דירה, השכרתם אותה והשוכר/ת הפסיקו לשלם?

אחד מהפחדים של משקיעים פוטנציאלים הנה  הידיעה כי קיים קושי לפנות דיירים מדירות שכורות, גם כאלו שהפסיקו לשלם את שכר הדירה, גם כאלו שתקופת הסכם השכירות שלהם הסתיימה ולא רצו לעזוב את הדירה ובעיקר כאלו שאין להם טענת הגנה כלשהי מפני פינויים מהדירה.

למרבה הצער לאחרונה חלה עליה בכמות השוכרים שפשוט לא מתפנים, כך הנכס עומד ללא הפקת רווחים עם דיירים סרבני פינוי .  עקב ריבוי המקרים, נוצר הליך יחודי לפינוי מושכר, ההליך קצר יותר ודרכו מקבלים צו פינוי מידי ובכך נפטרים מהפולש או מהשוכר.

למי ההליך מיועד:

• פינוי שוכרים שהפסיקו לשלם את דמי השכירות

• פינוי שוהים בלתי חוקיים

• פינוי שוכרים בתום הסכם השכירות

• פינוי שוכרים אשר הורסים את הנכס

• הגשת תביעה לתשלום דמי השכירות ופיצויים

פסק דין לפינוי מושכר ניתן לביצוע בהוצאה לפועל.

• ההליכים למימוש פסק הדין יינקטו על-ידי לשכת ההוצאה לפועל לאחר המצאת אזהרה לחייב, ולאחר שהוא לא קיים את פסק הדין.

• הפינוי יבוצע בפועל רק על-פי בקשה מפורשת של הזוכה.

אתם בבעיה עם דייר שהפסיק לשלם ומסרב להתפנות?

 פנו למשרד להגשת תביעת פינוי ויישום פסק הדין בהוצאה לפועל.